,כמו מחול המעורר את החושים..."
"...מדליק את הדמיון, מצית תשוקה
פבלובה נכנסה לחיי בגיל שבע כשהתחלתי ללמוד בלט קלאסי. בבוקר תרגלתי פלייה ופוינט, בלילה חלמתי על חצאיות טוטו צחורות וברבורים דקיקי גיזרה

.בגיל עשרים, כבר לא ילדה בחצאית הלבנה המנופחת, כבר לא חיילת במדים הירוקים... פבלובה שוב הופיעה בחיי. הפעם היא לבשה מרנג עטור קצפת ופירות יער אני הייתי תלמידה בקורס קונדיטוריה בביה"ס תדמור

את הלימודים סיימתי בהצטיינות. קצת בגלל הכישרון, הרבה בזכות התשוקה והמון עבודה קשה. עבדתי בבתי מלון יוקרתיים בהרצליה, בבתי הקפה והקונדיטוריות הנחשבות. למדתי משפים גדולים כמו מיכה גינטר, אורי שפט, ארז קומורובסקי, אסטלה. הפקתי והשתתפתי בתוכניות בישול ואפייה בטלוויזיה .שוב למדתי מהכי טובים: מיקי שמו, דודו אוטמזגין, משה שגב, ניר צוק, רות סירקיס. עם הזמן התחלתי ללמד בעצמי .כתבתי בעיתון "לאשה" ובאתר ויינט, ערכתי סדנאות. ושוב למדתי... הפעם תסריטאות קולנוע

כי אני מאמינה שמאחורי כל עוגה צריך להיות סיפור. כמו זה, על הילדה ממדינה קרה ורחוקה שחלמה להיות בלרינה. כשהיא גדלה, על שפת ימה החם של ישראל, היא החלה לאפות עוגות טעימות כמו ילדות רחוקה, יפות כמו הבלרינות בחצאיות טוטו צחורות
Made on
Tilda